
כספית היא אחת המתכות הרעילות ביותר בעולם. היא פוגעת במוח, בכליות, בכבד, בריאות ובמערכת החיסון – הן בבני אדם והן בבעלי-חיים. ובכל זאת, אם אתם נותנים לכלב שלכם אוכל יבש בבוקר ובערב -או אם האוכל האהוב על החתול שלכם הוא שימורי טונה -ייתכן שאתם מגישים להם עקבות של כספית בכל ארוחה.
כיום אין בארה״ב חוק פדרלי הקובע רף עליון לכספית במזון מסחרי לחיות מחמד. יצרנים רשאים לרכוש קמח דגים או איברים פנימיים המכילים את המתכת, לערבב אותם באוכל יבש או בשימורים, ולשווק את המזון ברחבי העולם. הדרך היחידה של בעלי חיות מחמד לדעת מה באמת נמצא במזון היא באמצעות בדיקות עצמאיות. לשמחתנו, צוות מדענים מאוניברסיטת נבדה ברינו עושה בדיוק את זה. להלן ממצאיהם העדכניים בתחום מדע המזון לבעלי-חיים ורמות הכספית.
כספית משתחררת לסביבה מתחנות כוח הפועלות על פחם, מכרייה, משריפת פסולת ומחלק מתהליכי הייצור התעשייתיים. היא נודדת ברחבי העולם דרך האטמוספרה ולבסוף שוקעת באוקיינוסים ובקרקעות. שם, חיידקים ממירים כספית אנאורגנית לכספית אורגנית - מתיל-כספית - תרכובת שחודרת בקלות לממברנות תאים ומצטברת ברקמות של בעלי-חיים.
אורגניזמים ימיים קטנים סופגים מתיל-כספית ממי הים. דגים קטנים אוכלים אותם; דגים גדולים אוכלים את הקטנים - וכך הלאה במעלה שרשרת המזון. כאשר דגים כמו טונה, דג חרב או כריש מגיעים לבגרות, בשרם עלול להכיל ריכוזי כספית הגבוהים במיליוני מונים מאלו שבמים שסביבם. כאשר דגים אלה עוברים עיבוד לקמח דגים (מקור חלבון זול הנמצא במזונות רבים לחיות מחמד), הכספית עוברת איתם.
גם בעלי-חיים יבשתיים - במיוחד כאלה הגדלים סמוך לאזורים תעשייתיים - עלולים לצרוך כספית השוקעת על גידולים חקלאיים או מזהמת מי תהום. מכיוון שהמתכת נוטה להתרכז באיברים פנימיים, אוכל יבש שמכיל by‑product meal" ו/או “meat and bone meal” ברשימת המרכיבים שלו, עשוי להכיל רמות גבוהות של כספית יותר מאשר בשר שריר רגיל.
רוב דוחות המעבדה מציינים “כספית כוללת” - סך הכספית האנאורגנית והמתיל-כספית שבדגימה. אך לשתי הצורות השפעות שונות:
מכיוון ש-90% ויותר מהכספית בדגים טורפים היא מתיל-כספית, מזונות המבוססים על טונה, סלמון, דג לבן או שמן דגים עלולים לגרום לפגיעה נוירולוגית משמעותית.
חתולים פגיעים במיוחד. מחקרים מראים שהם מפתחים תסמינים במינונים נמוכים יותר מכלבים או מבני אדם.
כבר בשנת 2016 ניתחו החוקר לתואר שני אדריאל לויפולד והמדענית האטמוספרית ד״ר מיי סקסאואר גוסטין 101 סוגי מזון מסחריים לכלבים ולחתולים. באמצעות אנלייזר ישיר לכספית הם גילו כי 16 דגימות חרגו ממה שטוקסיקולוגים מגדירים כ“צריכה יומית נסבלת” לחיות מחמד. רוב המזונות עתירי הכספית הכילו טונה. ממצאים אלה העלו שתי שאלות חדשות:
כדי לענות על כך גייסה ד״ר גוסטין כמה שנים אחר כך את הפוסט-דוקטורנטית ד״ר שרה דנהם-צ’ית’ם וצוות חדש של סטודנטים לתארים מתקדמים. מאחר שמימון מתעשיית המזון לחיות מחמד עלול להטות את המחקר, הם פתחו בקמפיין מימון המונים ציבורי דרך קרן אוניברסיטת נבדה ברינו.
כל שלב מבוצע בשלוש חזרות להפחתת שגיאות, והעבודה נעשית בפיקוח מדענים בכירים -הכשרה חשובה לדור הבא של הטוקסיקולוגים.
כן. בדיקות עצמאיות של מזונות מסחריים לכלבים באוניברסיטת נבדה ברינו שכללו מזון יבש ומזון מבוסס דגים מצאו ריכוזי כספית מדידים (לרוב מדווחים במ״ג לק״ג מזון). מאחר שתעשיית מזון חיות המחמד אינה מפוקחת בנושא כספית על ידי AAFCO, חלק מהפורמולות (בעיקר כאלה המכילות קמח דגים) נמצאו מעל רמות בטוחות לבריאות חיות מחמד.
אם הכלב שלכם גונב כריך טונה, לא יקרה אסון. הרעלת כספית היא מצטברת: מינונים זעירים מצטברים ברקמות במשך שבועות, חודשים ושנים, משום שבעלי-חיים מתקשים להפריש מתיל-כספית.
חיות שאוכלות את אותו מותג בכל ארוחה נמצאות בסיכון גבוה במיוחד. גם ריכוז של 20 חלקים למיליארד (ppb) - עשירית מהרמה שגרמה לריקולים במזון תינוקות - עלול לגרום לכלב במשקל כ-9 ק״ג לחרוג מהמלצת החשיפה של המועצה הלאומית למחקר תוך חצי שנה.
התסמינים מתפתחים בהדרגה, ולעיתים מאובחנים בטעות כדלקת מפרקים, ירידה קוגניטיבית או פרכוסים לא מוסברים.
כאשר צוות נבדה מצא חלבוני כבש במזון ששווק כ“ברווז ותפוחי אדמה”, עלו שתי בעיות:
אבחון ודאי דורש בדיקות דם או שיער, ורוב הווטרינרים לא בודקים מתכות כבדות אלא אם מבקשים.
גיוון חלבונים ומותגים האכלה באותו מתכון במשך שנים גורמת להצטברות כל מזהם שקיים בו. מומלץ להכניס חלבונים חדשים (כגון הודו, בקר) אחת לכמה חודשים.
הגבלת תזונה מבוססת דגים בחרו באוכל יבש או שימורים ללא דגים להזנה יומיומית. תוספות של סרדינים או סלמון שמרו לפינוק פעם–פעמיים בשבוע. (דגים קטנים ושומניים כמו סרדינים צוברים פחות כספית מטונה.)
קריאת האותיות הקטנות העדיפו מזונות שמציינים מקור ברור של בשר שריר, ולא מרכיבים כלליים כמו “קמח דגים”, “דגי ים” או “תוצרי לוואי של עוף”. אם תמצאו ברשימת המרכיבים fishmeal,” “ocean fish” or “poultry by‑product.” תשאירו את השק על המדף. בקשו מהחברות תוצאות בדיקות מתכות כבדות מגורם חיצוני.
שקלו מזון טרי או נא חברות למזון טרי ומאוזן נוטות לפרסם בדיקות מעבדה, משום ששרשרת האספקה שלהן קצרה יותר. תזונה ביתית מאפשרת לבחור בשרים נקיים ודגים דלי כספית.
הוספת מזונות תומכי ניקוי רעלים כוסברה, כלורלה, אוכמניות וירקות ממשפחת המצליבים תומכים במסלולי הדטוקס (ניקוי רעלים) של הכבד. הם אמנם אינם מסלקים כספית שנצברה בן־לילה, אך הם מסייעים בפינוי מתמשך.
בדיקת מזון חשוד לכלב או לחתול אם חיית המחמד מציגה סימנים נוירולוגיים או כלייתיים לא מוסברים, וניזונה מתזונה עתירת דגים, בקשו מהווטרינר בדיקות כספית בדם, בשתן או בשיער. ניתן גם לשלוח מזון סגור למעבדות עצמאיות לבדיקת מתכות כבדות (כ־100 דולר לדגימה).
כתבי עת מדעיים דורשים שהנתונים הגולמיים יישמרו ויהיו זמינים. יצרנים, רגולטורים וארגוני צרכנים יוכלו:
בטווח הארוך, מדע שקוף עשוי לדחוף את ה-FDA או AAFCO לקבוע רמות מקסימליות מותרות לכספית במזון מסחרי לחיות מחמד - כפי שכבר קיים עבור ארסן באורז ועופרת במי שתייה.
עד שיוגדרו תקנים ברורים, האחריות מוטלת עלינו-האנשים שאוהבים ומאכילים את חיות המחמד שלהם מדי יום. בעזרת מחקר מבוסס ובחירות מושכלות, ניתן למזער את נזקי הכספית לבריאות חיות המחמד שלנו שיוכלו אולי ליהנות מחטיפי דגים כפינוק מדי פעם, ולא כמרכיב יומי קבוע.
מקורות: Dogs Naturally